בשורת הבנקאות הפתוחה (Open Banking) הגיעה לישראל באיחור, אך משזו כבר כאן, היא משנה את האופן בו מתנהלות מערכות פיננסיות.

נקח לדוגמא את חשבון הבנק – כל חברה, לא משנה מאיזה סוג או גודל מנהלת חשבון בנק (או מספר חשבונות).

בעולם הישן, הנהלת חשבונות נאלצה לבצע התאמות באופן ידני או חצי אוטומטי, משרפורמת הבנקאות הפתוחה נכנסה, תנועות הבנק נקלטות במערכת באופן אוטומטי ברגע שהן נוצרות וניתן לשייכן בקלות למסמך הרלוונטי (חשבונית מס/עסקה, דרישה וכו…).

וזו רק דוגמה אחת, מבלי לדבר על העברות בנקאיות, שכר וכו…

החידוש המרכזי פה הוא לא רק החיסכון בפעולות הידניות אלא האינטגרציה בין המערכות מה שמאפשר לכלל הארגון להיות שותף בתהליכים העסקיים מבלי להיות תלוי ביחידה הפיננסית של הארגון. 

את הטרנספורמציה הדיגיטלית של עולם הבנקאות ניתן לחלק לשלושה שלבים:

1. בנקאות דיגיטלית (DIGITAL BANKING) – בגדול, הבנקאות בישראל כבר אחרי השלב הזה. כיום ניתן לבצע כמעט את כל הפעולות מבלי להגיע לסניף הפיזי של הבנק

2. בנקאות פתוחה (OPEN BANKING) – השלב שהתחיל לקרות בישראל החל משנת 2021 בהתאם להנחיות בנק ישראל (ובניגוד לרצון הבנקים). שלב זה מאפשר לבצע את הפעולות שהתאפשרו כבר בשלב 1, אך הפעם לא דרך אתר הבנק, אלא באמצעות ממשקים (API) בסטנדרט האירופאי NextGenPSD2, מה שמאפשר ללקוחות הבנק לבצע פעולות ולצפות בנתונים דרך מערכות צד שלישי. בחברות השינוי יבוא לידי ביטוי במערכות ERP הקיימות שלהן – הכל יקרה ללא צורך במס"ב או באתר הבנק – התאמות, העברת וגביית כספים וכו… ללקוחות פרטיים השינוי יבוא לידי ביטוי באמצעות אגריגטורים שיוכלו להציג לכל אחד את כלל החשבונות שלו במקום אחד ללא צורך בהזדהות מול כל אחד מחשבונות הבנק.

3. מערכת פיננסית פתוחה ( OPEN DATA / OPEN FINANCE) – שלב שנקווה שיחל בישראל בהקדם, כפי שקורה במדינות מתקדמות בOECD. בשלב זה המידע הבנקאי עובר מרשות הבנק לרשות הלקוח, וזה יכול להעניק גישה לנתונים שלו למוסדות פיננסים אחרים. מה שמאפשר ניוד קל בין בנקים ומתן אשראי. בגדול, גמישות מאוד גדולה בכל מה שנוגע לעולם הבנקאות.

במערכת clouderp, אנו מיישמים את רפורמת הבנקאות הפתוחה מהרגע שזו התאפשרה בישראל, כך שבאמצעות המערכת ארגונים יכולים לבצע אוטומציה לכל תהליך פיננסי – צפייה בתנועות, התאמות בנק, תשלומי ספקים, גבייה מלקוחות, אישורים ועוד